מבזקי חדשות
שרות "עדכן אותי" רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
|
כ"ט תשרי תשס"ט, 28/10/2008
מאת אריאל לביא לפני מספר שבועות, קצת אחרי שקיבלתי צו גיוס לשירות מילואים, נפגשנו כמה חברים. דיברנו על פעילות התשובה וכמה היא מחזקת את ההתיישבות ודרך אגב סיפרתי שאני מתגייס למילואים. צה"ל? הגיב אחד מהחברים, אתה שותף בצבא המגרשים הזה?! אם חפצי הנהגה אנחנו, אם אנחנו מבינים כמה עם ישראל זקוק להנהגה מאמינה - אני חושב שצריך להסתכל על הצבא בפרט ועם ישראל בכלל, בעין טובה! תסתכלו מסביב, לכל אחד יש חברים בעבודה או במשפחה שמוגדרים "חילונים". האם ברור להם לאן צריכה ללכת המדינה? האם הם שאננים או מוטרדים מעובדה זו? פשוט שהיהודי הפשוט רוצה הרבה יותר ממה שיש עכשיו בהנהגה המאוסה הזאת. דברו איתם, תשאלו את אותם חברים: "האם אתם מרוצים ממה שיש?" פתאום תגלו אנשים שהצביון היהודי של המדינה חשוב ויקר להם מאוד. שארץ ישראל וההתיישבות הם אכן דגל הציונות בעיניהם, רק שאין להם פתרון "ראלי" איך זה מסתדר עם כל הערבים שיש פה. חבר במילואים, תל אביבי מצוי (נראה בדיוק כמו הסטיגמה של איך נראה תל אביבי מצוי..), אמר לי משפט מפתיע: "אני רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל בגלל שאני יודע ששתי השיטות לא תמיד מסתדרות ביחד, אני רוצה קודם יהודית גם אם זה יבוא על חשבון הדמוקרטיה". 
ניתוח קטן של המשפט שלו מראה שהבן אדם, היהודי המתוק הזה, מוכן להקריב את נוחותו האישית ודעתו הפרטית אל מול צו אלוקי שמוביל פה מהלכים שהוא לא תמיד מבין. אם לא קוראים לזה אמונה, אז מה זה אמונה. יכול להיות שנשמע מדבריי שאני בעד מהלך חד צדדי: להתייחס ל"חילוני" כיצור אבוד ואז לקחת אותו לעולם הדתי ולעשות פה מדינת הלכה. ולא היא! 
שאלו אם הייתי מסרב פקודה לפקודת גירוש: "ודאי!". "אז אתה בעד עמונה וכאלה?" "אני בעד לחסום בנחישות ותקיפות כל יהודי מלעולל רע לארץ ישראל. אבל בתנאי אחד..
 המצב הנתון לענ"ד הוא, שכולנו אובדי עצות אל מול התהליך המופלא והמבולבל של שיבת ציון שמתרחש פה. דיבור כנה ואמיתי בין האנשים הפשוטים שמרכיבים את עם ישראל ולא מעל דפי העיתון, דיבור על החיים הפרטיים מתוך עיסוק רציני במקורות התורניים המשותפים שלנו, יניב תרבות דיבור אחרת, מחשבה אחרת, אמון הדדי ובסוף חברה מתוקנת שעובדת את ה' באמת. הדיבור הזה שניזום את תחילתו, יכול לקרות רק אם באמת נסתכל בעין טובה על כל יהודי. נדע באמת ובתמים שמעשיו אינם משקפים בהכרח את דעתו וע"י לימוד זכות אפשר להעלות אותו באמת לכף זכות.
נעריך את מעשיו הטובים למען הכלל ונייחס להם חשיבות מרובה. אין זה סותר התנגדות נחרצת נגד כל רעיון איוולת שעולה במוחו, כתוצאה מנפילה ביד הסטרא אחרא שמשודרת בטלוויזיה, אינטרנט ומעל דפי העיתון. להיפך! דווקא האהבה אליו, היא זו שתדחוף אותנו להלחם בביישנות שלנו, וליזום שיחה כנה שתציב לו מראה מאמינה מאוד בתוך הפנימי הטוב שיש בקרבו. דוגמא לדואליות הזאת התרחשה בארוחת צהריים אחת במוצב שבו הייתי: שאלו אם הייתי מסרב פקודה לפקודת גירוש: "ודאי!". "אז אתה בעד עמונה וכאלה?" "אני בעד לחסום בנחישות ותקיפות כל יהודי מלעולל רע לארץ ישראל. אבל בתנאי אחד.." "מה התנאי?" "שאחרי שנלחמת בעד ארץ ישראל בשוטר או חייל, תלך לתל אביב להלחם בעד כל יהודי בשביל ארץ ישראל! בחוצפה של קודש תדפוק על הדלת ותבקש (בעדינות) לדבר על יהדות/א"י/מדינה וכו'". איך שאל חבר בטלפון? "אתה הורג מחבלים שם?" בינתיים, עניתי לו: "אנחנו מחיים יהודים".
|
 
|
כ"א סיון תשס"ח, 24/06/2008
מספר יונתן יחזקאל מישיבת בית שאן שהשתתף במחנה התשובה שנערך בחופש: היום השלישי למחנה, דוכן חברותות בדיזינגוף סנטר, השעה שבע בערב.
תעשה לי טובה, תשכנע אותי באמונה שלך, אני רואה אתכם בחורים אופטימיים, רוקדים, שמחים ומאושרים ואתם אנשים מאמינים ואני לא כזה
רקדנו קצת. כשהפסקנו - התקרב אלי איש מבוגר, בעל שיער לבן, נראה כבן שישים ובלי כל הקדמות זורק לעברי:
"תעשה לי טובה, תשכנע אותי באמונה שלך, אני רואה אתכם בחורים אופטימיים, רוקדים, שמחים ומאושרים ואתם אנשים מאמינים ואני לא כזה, תשכנע אותי, שגם אני אהיה שמח".
שאלתי אותו: "למה לא להיות מאושר?". היה לו הרבה מה לענות לי - הכל שחור ואין תקווה מכל הבחינות: המדינה, השחיתות, העבודה, החיים הפרטיים ובכלל, אין בחירה חופשית, אז איך אפשר להיות שמח? שאלתי אותו שוב: מה מפריע לך בעצם, אם אתה רואה איך שלנו יש אמונה ואנחנו שמחים וטוב לנו בלב? תחליט שאתה מצטרף וזהו! האיש אמר שאנחנו חיים ב"גן עדן של שוטים", והוא לא מוכן להצטרף כי אנחנו לא רואים מה באמת קורה ומתעלמים. הוא המשיך לדבר על כל מיני נושאים באמונה. מתוך השיחה הבנתי שלאיש עבר דתי ואף למד בצעירותו בישיבה ידועה, אבל כבר שם לא הרגיש בנח עם האמונה...
מדהים היה לראות שהאיש ידע בבירור שמי שיש לו אמונה הוא שמח, אך אמר שהוא לא יכול להיות שמח מפני שאין לו אמונה ורוצה שנשכנע אותו בדרכנו. אחרי דין ודברים של שלושת רבעי שעה ארוכים קראתי לאריאל דורפמן שימשיך עם האישף, והם דיברו גם זמן לא מבוטל. אריאל שכנע את האיש ללכת לשיעורים של הרב יהושע שפירא בראש יהודי. ראינו עליו שהוא באמת רוצה לשמוע ולמצוא תשובות אמתיות ולהיות שמח! 
----------------------------------------------------------
הצטרף למהפכת התשובה ותרום סכום חודשי לאחזקה של חברות"א (מרכז קירוב חדש בתל אביב שהקים אגף התשובה של קומימיות)! כל חודש, באופן קבוע, תחזק אותנו ואותך, ויחד נחזור לכל חלקי ארצנו האהובה, בבניין ירושלים עיר הקודש בב"א! --
אריאל לביא 052-6070466
ידידיה ליבוביץ 052-5665029
|
|
כ"ח אייר תשס"ח, 02/06/2008
מספרת מאיה-לאה תורג'מן: בליל חמישי הקמנו דוכן קרוב למרכז בילוי בעיר ללא הפסקה. בעוד אנו מחפשות נשמות צמאות לשיח על ה', עברו על פנינו שלוש בנות צועדות לעבר הפאב הקרוב. קצת חששנו והתפדחנו, אבל אזרנו אומץ ופנינו אל הבנות ואמרנו להן שלום בנועם. הבנות ענו שלום ועמדו להמשיך בדרכן. "ממהרות?" שאלנו, "קצת" ענו, אך התמהמהו לרגע. החלנו לנהל עמן שיחה, ולהכיר את הבנות– 'הבנו שיום חמישי פה זה יום של בילויים, לאן אתן הולכות?', 'מה אתן עושות בחיים? בצבא?', וגם – 'תגידו, לא מוזר לכן לראות אותנו כאן היום? זה לא קצת מוזר בנוף התל-אביבי?'. "באמת קצת מוזר? מה אתן עושות פה". שאלו התל-אביביות. "באנו לפגוש אתכן, ולדבר אתכן..." השיחה התנהלה בנעימים (והבנות כבר שכחו שהן מיהרו לאן שהוא...).
אמנם הייתה שיחה נחמדה מאוד, אבל לא הרגשנו משהו יוצא דופן במיוחד. ההפתעה הגיע רגע לפני שהבנות עזבו את הדוכן
רצינו לדעת אם יש להן קשר לתורה, ואם בכלל הן מתעניינות, והסתבר שאחת מהן הולכת לבית-כנסת ועוד אחת צמה ביום כיפור. הן כבר רצו להמשיך בדרכן, ושאלנו – "רוצות לשמור על קשר?!" הבנות שמחו, והחלפנו טלפונים.
אמנם הייתה שיחה נחמדה מאוד, אבל לא הרגשנו משהו יוצא דופן במיוחד. ההפתעה הגיע רגע לפני שהבנות עזבו את הדוכן. הן נפרדו מאיתנו בחיבוקים חמים ונשיקות – ממש היה אפשר להרגיש אהבת ישראל אמיתית. מדהים כמה החיבור פשוט, כאשר מקלפים קצת את הקליפות... הטיפ שלי:
לדעת שעומדת מולך נשמה אלוקית שבאמת רוצה את ה' ואת הטוב. ולזכור ש"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" – אם מקרינים שמחה פשוטה ואמיתית ב-ה' זה כבר שובר את כל המחיצות... ----------------------------------------------------------
הצטרף למהפכת התשובה ותרום סכום חודשי לאחזקה של חברות"א (מרכז קירוב חדש בתל אביב שהקים אגף התשובה של קומימיות)! כל חודש, באופן קבוע, תחזק אותנו ואותך, ויחד נחזור לכל חלקי ארצנו האהובה, בבניין ירושלים עיר הקודש בב"א! --
אריאל לביא 052-6070466
ידידיה ליבוביץ 052-5665029
|
|
ו' אייר תשס"ח, 11/05/2008
זוכרים את רעות וסיוון שנפגשו בדיזינגוף סנטר?
רעות וסיוון קבעו להיפגש לחברותא ביום חמישי בערב במדרשת ראש יהודי, בה לומדת רעות. שעת ה-ש' הלכה והתקרבה ורעות עוד חששה מאוד לקראת המפגש
רעות וסיוון קבעו להיפגש לחברותא ביום חמישי בערב במדרשת ראש יהודי, בה לומדת רעות. שעת ה-ש' הלכה והתקרבה ורעות עוד חששה מאוד לקראת המפגש – מה נלמד יחד? ואיך אדע לענות על שאלותיה? ואיך אצליח לגעת בנפשה?
כשהגיעה סיוון למדרשה, נרגשת כולה, קיבלה אותה רעות במאור פנים. עוד לפני שניגשו למלאכת הלימוד, הגישה רעות לסיוון כוס מים, וכדרך אגב הסבירה לה על ברכת שהכל, וגם הוסיפה והסבירה לה ש'גדול העונה מהמברך'. רעות בירכה בקול, וסיוון ענתה אמן מבוייש מעט, אך נרגש מאוד. כשהציעה רעות לסיוון שתברך גם היא, בירכה סיוון בהתרגשות גדולה, עד שהיה אפשר לראות ממש כיצד נשמתה המשתוקקת זה שנים לפגוש את בוראה וכמעט ויוצאת בריקוד. השתיים ניגשו למלאכת בחירת נושא ללימוד. רעות הסבירה בסבלנות רבה על נושאים שונים וספרים מגוונים שאפשר ללמוד. סיוון לא כל כך ידעה מה לבחור, ורעות, מסיבות שעד היום לא ברורות לה (משמיים?!), שלפה את הספר "אור פנימי" של הרב ארז משה דורון. הבחירה נתגלתה כמוצלחת מאוד. עיניה של סיוון אורו עם כל מילה נוספת שרעות קראה ועל פניה נמתחה ארשת של התלהבות הדומה לזו של ילד קטן השומע סיפור מתח. עם כל פרק שלמדו, סיוון הרגישה יותר ויותר כיצד האמיתות שהן לומדות נוגעות במקומות עמוקים יותר ויותר בנפשה, וכיצד היא מגלה עולם שלם שחיכתה במשך שנים לגלות, ורעות הרגישה כיצד היא מרווה את צימאונה הרב של סיוון במים חיים. כיצד דברים שכל כך פשוטים לה, בעיני סיוון הם בגדר תגלית מדהימה. אך לא רק סיוון גילתה תגליות שהדהימו את נפשה. רעות החלה מגלה על עצמה כוחות שכלל לא ידעה שקיימים בה. מצאה את עצמה אומרת דברים שלא האמינה שהיא יכולה להגיד אותם.
כשאתה עושה את עצמך שליח, אתה מקבל כוחות מ-ה' לשם הדבר
"כשאתה עושה את עצמך שליח, אתה מקבל כוחות מ-ה' לשם הדבר, אתה הופך להיות צינור ש-ה' מעביר דרכו את כל מה שצריך. ה' הוא שפועל את הפעולות, אני רק הצינור שלו..." מסבירה רעות בפשטות.
האם ההתלהבות הראשונית תמשיך ותלווה את רעות וסיוון? נמשיך לעקוב גם ב'חברותא' הבא... ----------------------------------------------------------
הצטרף למהפכת התשובה ותרום סכום חודשי לאחזקה של חברות"א (מרכז קירוב חדש בתל אביב שהקים אגף התשובה של קומימיות)! כל חודש, באופן קבוע, תחזק אותנו ואותך, ויחד נחזור לכל חלקי ארצנו האהובה, בבניין ירושלים עיר הקודש בב"א! --
אריאל לביא 052-6070466
ידידיה ליבוביץ 052-5665029
|
|
כ"ט ניסן תשס"ח, 04/05/2008
"מי אני?! מי אני שתהיה לי חברותא?!", שאלה את עצמה רעות שוב ושוב לנוכח השיחות הרבות ששמעה במדרשת 'ראש יהודי' לבנות שרות-לאומי. 
שיחת אחים - קירוב לבבות גם כשהרב יהושוע שפירא אמר שזה ממש לא בשמיים וכל אחד יכול, תהתה רעות, בינה לבין עצמה, אם 'כל אחד' כולל גם אותה. אמנם היא הייתה משוכנעת שזו המשימה עכשיו, וזה באמת חשוב 'אבל – אני?!' ובכלל – איך מוצאים חברותא, זה נראה כל כך רחוק... אך רעות לא וויתרה לעצמה! היא הבינה שאם אנחנו רוצים להפיץ את אור ה' בעולם – זו מוטל על הכתפיים של כל אחד ואחת מאיתנו, ואי אפשר להתחמק מהאחריות. ואם אנחנו שליחים של הקב"ה – הוא כבר ייתן את הכוחות! נחושה בדעתה לעשות את רצון ה', הגיע למחנה התשובה בסוכות, ורגע לפני היציאה לדוכן נשאה תפילה לבורא עולם – "אני משתדלת – עכשיו עשה כרצונך..." קבוצת הבנות הגיע לדיזנגוף סנטר, ועוד לפני שסיימו להעמיד את הדוכן, נגשה אליהן סיוון – בחורה כבת 20 העובדת באחת החנויות ליד:
"מה אתן עושות כאן?", שאלה סיוון בחיוך מסוקרן. רעות התחילה להסביר לה, והראתה לה חומרים שונים המחולקים בדוכן. הן שוחחו מעט על ה' ועל החיים בכלל, כדי קצת להכיר יותר טוב.
מוקסמת מהמהירות שבה ה' ענה לתפילתה והפך אותה לשליחה נאמנה, לקחה רעות את מספר הטלפון של סיוון, והן קבעו להיפגש לחברותא ראשונה כבר לשבוע שלאחר מכן
כשרעות שאלה את סיוון אם הייתה רוצה ללמוד יחד, עיניה של סיוון ברקו – "בטח!".
מוקסמת מהמהירות שבה ה' ענה לתפילתה והפך אותה לשליחה נאמנה, לקחה רעות את מספר הטלפון של סיוון, והן קבעו להיפגש לחברותא ראשונה כבר לשבוע שלאחר מכן. שלב א' עבר בהצלחה! כנראה הרב יהושוע צדק כשאמר שלא צריך להיות עילוי או שיא הכריזמטי בשביל להשיג חברותא... אבל מה הלאה? איך אדע מה ללמוד איתה? ואיך אדע לענות על שאלותיה? ואיך אדע לכוון לנפש שלה? ו... כל זאת ועוד בפעם הבאה... ----------------------------------------------------------
הצטרף למהפכת התשובה ותרום סכום חודשי לאחזקה של חברות"א (מרכז קירוב חדש בתל אביב שהקים אגף התשובה של קומימיות)! כל חודש, באופן קבוע, תחזק אותנו ואותך, ויחד נחזור לכל חלקי ארצנו האהובה, בבניין ירושלים עיר הקודש בב"א! --
אריאל לביא 052-6070466
ידידיה ליבוביץ 052-5665029
|
|
נשמה מתל אביבמאת הפעילים
סיפורים וחוויות מתנועת התשובה של עמותת קומימיות הפועלת בגוש דן.
|
